נרקיסי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

החלטה

עירית ירושלים היתה חייבת למבקש ולאחיו סכום השווה ל- 105,000 $. נגד המבקש ואחיו- מנחם נרקיסי- נפתח תיק הוצל"פ בו היו שניהם חייבים, המדובר בתיק הוצל"פ שמספרו 03-27072-00-1 . הזוכה בתיק הנ"ל הטיל עיקול על כספים המגיעים לחייבים (המבקש ואחיו) מעירית ירושלים. עירית ירושלים העבירה את כספי העיקול ללשכת ההוצאה לפועל. לאחר העברת הסכום שבגינו הוטל העיקול נותר סך של כ- 80,000 ₪. סכום זה עוקל והועבר לטובת המשיב בבקשה זו, שהוא הזוכה בתיק הוצל"פ 03-12036-09-8, החייב בתיק זה הוא אחיו של המבקש בלבד.

המבקש הגיש בקשה לרשם ההוצל"פ על מנת שזה יורה למשיב להחזיר מחצית מהסכום שקיבל שכן, לטענתו, מחצית זו שייכת לו והוא, כאמור, אינו חייב בתיק הוצל"פ 03-12036-09-8. כב' הרשם מרדכי בורשטיין דחה את בקשת המבקש מבלי לפגוע בזכותו להגיש תביעה נפרדת לבית המשפט המוסמך. על החלטה זו של כב' הרשם הוגשה בקשת רשות הערעור נשוא החלטה זו. המבקש טוען בה כי כיון שמדובר בסכום שהיה אמור להיות מועבר, על ידי עריית ירושלים, לו ולאחיו, ישנה חזקה שלכל אחד מהם מגיע מחצית הסכום. כיון שהמשיב היה נושה רק באחיו, היה הוא צריך לקבל רק 50% מהסכום שנותר לאחר העברת הכספים לעיקול בתיק הוצל"פ 03-27072-00-1, שכן 50% הללו שייכים לו והוא אינו חייב למשיב דבר.

המשיב טוען כי מדובר בחוב שעירית ירושלים הייתה חייבת למבקש ולאחיו "שניהם במאוחד ובנפרד וכל הבא מטעמם", כך ממש נכתב בהסכם שבין המבקש ואחיו לעירית ירושלים. משכך הם פני הדברים, טוען המשיב בי הוא היה רשאי להטיל עיקול על כל הכספים שהגיעו מעריית ירושלים למבקש ולאחיו, בשל חובו של האח. משהועברו כל הכספים, לפי העיקול, על המבקש לתבוע מאחיו את המחצית שהוא טוען ששייכת לו, אך אין חובה על המשיב להחזיר סכום כלשהו.

לפי בקשת ב"כ המבקש, הצדדים טענו בפני גם בעל פה ולמעשה חזרו על טענותיהם שבכתובים.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת הרשות לערעור לגופה לאחר שתינתן רשות לערער ואלה הנימוקים:

על פי הפסיקה צד ג' רשאי להטיל עיקול על כל הכספים שנמצאים בחשבון משותף, כאשר רק אחד מבעלי החשבון חייב כספים לצד ג', וזאת כאשר מדובר בחשבון שהוא משותף ונפרד ראה לענין זה ע"א 704/76 משה חביב נ' בנק ברקליס דיסקונט פד"י לא (3) 243. בהקשר זה נדחתה אף בקשת בעלת חשבון משותף למתן פס"ד הצהרתי לפיו מחצית הכספים בחשבון בנק הם בבעלותה ולכן צד ג' לא יכול להטיל עיקול עליהם ה"פ (חדרה) 157/05 מינג'רסקי פזית נ' אי.אם. אף בע"מ ואח' , פורסם במאגרים. וראה לענין זה גם ת.א. (תל אביב יפו) 42860/05 מנע נ' עירית תל אביב , פורסם במאגרים. בנדון דנן החוב של עירית ירושלים כלפי המבקש היה חוב במאוחד ובנפרד (ראה ההסכם שצורף כנספח לבקשת המבקש) ומשכך הם פני הדברים ומשהוטל עיקול על הכספים המגיעים לאחיו של המבקש מעירית ירושלים הייתה חובה להעביר את מלוא הכספים לטובת העיקול.

התוצאה היא אפוא שצדק כב' הרשם בקובעו כי לפי הוראות סעיף 59(א) לחוק החוזים חלק כללי בדין הועבר מלוא הסכום למשיב וככל שיש למבקש טענות עליו להפנותם כלפי אחיו.

הערעור נדחה ואני מחייב את המבקש לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ + מע"מ. המזכירות תעביר סכום זה לב"כ המשיב מתוך הסכום שהפקיד המבקש, על פי החלטתי מיום 15.2.10, ואת היתרה יש להחזיר למבקש.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תש"ע, 07 יולי 2010, בהעדר הצדדים.